אורית

זיכנו ה' ללמוד בבית-מדרש מלא אור ואמונה, פתוח ומקבל כל אחת באשר היא, בדרכה שלה. ההכלה הזו יוצרת צמיחה והתפתחות הדדית הן ללומדות והן למדרשה...

רויטל

במעון גיליתי עולם מחודש של תורה, של אמונה. לדעת לחיות את מה שאתה מאמין בו בכל רגע, בכל דקה, בכל חג, בכל שבת.
משהו שעד אז הרגשתי שאני בסביבה שרואה את התורה והאמונה כעוד נטל בחיים. במעון גיליתי שאלה החיים עצמם והם המחיים אותי ואת כולנו, אחרת מאוד קשה לחיות בעולם כשלנו.

שיר

כשאני כבר שם, כשאני מתקרבת,
אני מרשה לעצמי
לעצור ולנשום-
נושמת להיום, לעכשיו
נושמת למחר
נושמת עמוק,
נושמת רחוק.

לוקחת איתי את אוויר ההרים,
אוויר הלימוד,
את רוממות הרוח,
רוממות העשיה.
לוקחת את מתיקות הקודש
ואת מתיקות המקום
תודה רבה לך מדרשת מעון

אלומה

יש שמות שמעבירים רטט בלב
יש נופים שפורשים חיוך על הפנים
יש הרים שמציתים את העיניים
שי מקום שפתח לי את הלב.

יש חיבוקים שממלאים בהתרגשות,
יש פנים שגורמות לדמעה ליזול,
יש עיניים שעונות על כל השאלות,
יש אנשים שפתחו לי את הלב.

יש רוחות שמנשבות בתוך נפש,
יש שקט שמאיר את הנשמה,
יש שקיעות שמחיות את השמחה,
יש בית שפתח לי את הלב.

יש מקום שהמילים לעומתו קטנות,
יש זמן שלמולו הן משתתקות.
עמוק בלב,
יש לי מעון שפותח לי את הלב.

צוריה

אני מרגישה אסירת תודה למקום הזה,
שבנה אותי מאפס.
לקח ילדה אבודה, נשמה, שצמאה לתורה-
ובשלב הראשון הרווה את צמאונה, לימד אותה להגיד איך קוראים למה שהיא רוצה
בשלב השני נתן מראה לרצונות כמוסים, פנימיים, יכולות כמוסות שחיכו לאמון הזה. למרחב החופשי הזה להתגלות.

אביטל

שנת המדרשה - עוצמות של קודש, של חיים.
הגעה למי תהום, מפכים, מענגים, מים שאין להם סוף...
כל שבוע, כל יום כמעט מחדש, חידושי תורה, חידושים בעצמי, בראיה את העולם.
עוצמות שריגשו והזרימו כחות חיים אדירים...

מה היום מחיה אותי? מאיר משם לתוך חיי?
זכרון שחוויתי אמת. שיש משהו בחיים שאני מאמינה בו, גם אם לפעמים אני שוכחת והחיים מסתירים ממני.
מקום שלא נותן להתייאש, שמבטיח שיום אחד יהיה בהיר, חי וקיים.

אלישבע

 ...היא תיארה, שמה שמשותף לאנשי המקצוע בתחום הנפש ולמורים שלנו במעון, זה העומקים הנפשיים או הרוחניים עליהם אנו מדברים, אותם אנו לומדים. עם זאת, מה שמבחין בין שתי הקבוצות הוא שאנשי מעון ממש חיים את מה שהם אומרים. מחפשים קרבת ה', משהו גדול יותר-בפועל ממש, במעשי היומיום. הדבר הזה יוצר מצב, בעיני, שמשהו מאוד אמיתי באנשים הללו עובר ומשודר...